פעמים רבות במהלך משחק תפקידים אנו נדרשים לגלגול קובייה על מנת לקבוע את תוצאתה של פעולה שהדמות שלנו ניסתה לבצע. מטרת הקוביות היא להכניס אקראיות, שלא כל פעולה תהיה וודאית, שלא נדע מראש מה יעבוד ומה לא. ישנם הרבה משתנים שמשפיעים על התוצאה מעבר לגלגול עצמו אך בסופו של דבר, במשחקים הדומים בסגנונם למבוכים ודרקונים, הטלת הקובייה תקבע האם הפעולה צלחה או נכשלה.
עד כאן, פשוט יחסית.
לאחר גלגול הקובייה, נכנס השה"ם לפעולה, חוץ מלפסוק את תוצאת ההטלה, עלינו לתאר מה קרה, כיצד נכשלה הפעולה- האם היה זה פספוס פשוט, החמצה קומית, הצלחה אדירה או פעולה שהצליחה ממש בקושי. הצורה בה אנו מתארים כמנחים את תוצאת הפעולה תשפיע רבות על ההרגשה של השחקנים, על האופי של המשחק ועל האווירה שאנחנו נשרה על השולחן כולו.
כמנחים, אנחנו נוטים לתאר תמיד את ההצלחות או את הכשלונות המפוארים, זה הרי הרבה יותר כיף- כאשר שחקנית מגלגלת תוצאה של "1" או של "20" אפשר לשמוע את האוויר נשאב סביב השולחן וכולם מיישרים מבטם לשה"ם לראות איך יתאר את ההצלחה המפוארת או הכשלון הנורא. אני רוצה לבקש מכם דבר מה, תארו גם את הכשלונות המרשימים פחות, אל תסתפקו ב"נכשלת" רפה ותעברו הלאה.
באחד המשחקים האחרונים שלי, אחת הדמויות חקרה את הקירות של החדר אליו נכנסה החבורה. הקירות היו מכוסים תחריטים רבים, סמלים משונים ומעין סיפור המתאר פעולות טקסיות שונות אשר התרחשו בחדר זה בעבר. השחקן אשר שיחק את הדמות הזו רצה לבחון את הקירות, לנסות לראות האם הוא מצליח להבין משהו מהתחריטים שעל הקיר. "תן לי גלגול חקירה בבקשה" אמרתי בקלילות, השחקן הרים קובייה וגלגל, בדקנו את התוצאה, הוספנו את התוספים הנדרשים, והתוצאה סה"כ הייתה נמוכה, כשלון. כאן היה עלי להחליט כיצד אני מתאר את תוצאת הגלגול- האם פשוט להגיד לשחקן "הדמות שלך בוחנת את הקירות ולא מוצאת שום דבר מעניין" או שמא, לתאר את הפעולה אחרת, לתאר כיצד הפעולה כן פועלת, אך ללא השגת המטרה האמיתית שלה. כך או כך, התוצאה תהיה אותו דבר, הדמות לא תמצא דבר בעל ערך, אבל באפשרות השנייה הסיפור יהיה מעניין הרבה יותר.
באותו ערב כמובן שבחרתי את האפשרות השנייה, "את מסתכלת על הקיר, בוחנת כל חריץ, חרך וחריטה. מתמקדת בכל הפרטים הקטנים כשלפתע את שמה לב שהפנים של אחת הדמויות מסותתת בצורה שונה, מסקרנת. תווי פניה חדים, סימטריים אך מוסתרים בצללים, את מזיזה את הלפיד שלך הנה והנה ורואה כיצד הצללים זזים על פניה של הדמות, את ממש מוקסמת מהיצירה הזו, מהאסתטיקה ומהסגנון".
אותו שחקן שיחק דמות של אמנית נודדת, כזאת המתמחה בציור וידעתי שתיאור שכזה ישבה את תשומת ליבה של הדמות. השחקן ידע שהגלגול נכשל, אני ידעתי שהגלגול נכשל, אבל בעזרת התיאור הזה נתתי לו תירוץ סיפורי מדוע הדמות שלו איבדה עניין בשאר המחקר של הקיר והתמקדה בפרט הזה הקטן. הסיפור היה מעניין הרבה יותר, הציג בצורה יפה את אופייה של הדמות ואפשר לשאר הדמויות להגיב לפעולה של הדמות בצורה משעשעת.
בקבוצות משחק מסוימות נהוג שלא השחקנים עצמם מגלגלים את הקוביות שלהם, אלא השה"ם מגלגל עבורם ורק נותן את התיאור. במקרים כאלה, חשוב בעיני אף יותר לתת תיאור מלא ועשיר של הפעולה, כי כאשר השחקן אפילו לא מגלגל בעצמו את הקובייה אז השה"ם סתם אומר לו שהוא לא הצליח ועובר הלאה.
אשמח לשמוע מכם בתגובות מה דעתכם? האם חשוב בעיניכם לתאר כל תוצאה? האם אפשר פשוט לומר נכשלת ולעבור לפעולה הבאה? האם היה מקרה בו שיחקתם ותיאור מסוים נחקק בזיכרונכם?
עד הפעם הבאה,
שחקו ותהנו,
שקד.
